תרקוד היא אמרה לי

אבל יש קשרים שפותחים לך דלת גדולה פנימה.

לפעמים זה לא “זוגיות”, אלא פשוט חברות, ידידות, שתי נשמות שנפגשות בזמן הנכון כדי ללמד אחת את השנייה משהו קטן אבל משמעותי.בפגישה השנייה הזמנתי אותה להפלגה, ויצאנו לשוט.

רוח טובה, ים שקט, שני אנשים רק רוצים להקשיב אחד לשנייה בלי מחויבות, בלי לחצים, בלי לצפות לשום דבר.ומה שהיא לימדה אותי, הפתיע אותי לגמרי.אני יודע לרקוד. תמיד ידעתי. אבל לא רקדתי שנים.

העבודה, ההפלגות, עומסי החיים גרמו לי לשכוח משהו פשוט, כמה מוזיקה יכולה להזיז את הנשמה לפני שהיא מזיזה את הרגליים. באותה הפלגה, בדרך הכי טבעית, היא פשוט הדליקה בי מחדש את המקום הזה. את הרצון לזוז, לשמוח, להשתחרר.

ופתאום מצאתי את עצמי רוקד איתה . לא רק במועדון ולא רק במסיבות אלא בתוך החיים עצמם. זה מילא אותי ועד היום ממלא. לפעמים אדם אחד שמגיע לרגע, מזכיר לך מי היית לפני שהעולם נהיה כבד מדי.

אז תודה לך פיית הריקודים והמסיבות, באמת תודה. על זה שהזכרת לי לרקוד, על זה שהחזרת את הריקוד ללב שלי בדיוק כשהייתה צריכה להיכנס, ועל זה שהמפגש הקצר הזה הפך לשיעור גדול.

ים מלמד אותנו הרבה דברים אבל לפעמים, האדם שיושב מולך בהפלגה מלמד אותך יותר.צאו לרקוד